אחת מאבני היסוד בתפיסת עולמה של ד"ר שולמית בלנק, מייסדת פנימיית בני ארזים, היא ההבנה כי ריפוי אמיתי אינו מתרחש רק בתוך חדר טיפולים – אלא בחיים עצמם. בעבורה, אין תחליף לחיי קהילה תומכת, מסודרת וערכית, שבה כל ילד זוכה להרגיש חלק ממשהו גדול ממנו. לא עוד בודדים המתמודדים עם כאב אישי, אלא קבוצה שמרפאת יחד – צעד אחר צעד.
בני ארזים נבנתה מתוך חלום, אבל מתפקדת מתוך תפיסה חינוכית ברורה. חיי היומיום בפנימייה כוללים שולחנות משותפים, חוגים, ארוחות שבת, ערבי שיח, מסעות בטבע, פעילות קהילתית – ובעיקר תחושת משפחה. שולמית בלנק מקפידה שהילדים לא ירגישו "מאושפזים" או "מטופלים", אלא בני קהילה פעילה, לומדת, מתפתחת. כל מדריך, מורה או מטפל מקבל על עצמו תפקיד כפול: גם ללוות, וגם לשמש דוגמה. גם להציב גבולות, וגם לבנות אמון.
לדברי ד"ר שולמית בלנק, כל ילד זקוק לסביבה שתשקף לו שהוא חשוב. שייכות, מבחינתה, היא לא רק רגש – היא תנאי לצמיחה. זו הסיבה שמי שמסיים את מסלולו בבני ארזים לא רק חוזר למסלול חיים תקין, אלא נושא עמו תחושת ערך, מסוגלות וביטחון. הקהילה הפנימייתית אינה רק פתרון זמני – היא מודל חיים שמכין את הילד לעולם שמחוץ לחומות.
בזכות אותה מחויבות יומיומית של בלנק וצוותה, בני ארזים הפכה למרחב נדיר מסוגו: כזה שמחנך מתוך חמלה, מצמיח מתוך יציבות, ומחזיר לכל ילד את מה שלקחו ממנו הנסיבות – תחושת בית.
